מגדל בבל - דבר תורה לפרשת נח תשע''ד

הסיפור המרתק של מגדל בבל משאיר די הרבה שאלות על מה בדיוק קרה. אמרו חז''ל חטא דור הפלגה לא נתפרש. רציתי לשתף אתכם בדברים ששמעתי בשיעורו של הרב שרקי וראיתי אצל הר' הירש ואחרים. לפי חז''ל אין לאנשי דור הפלגה חלק לעולם הבא, אך קשה להבין מהפסוקים  מה בכלל היה לא בסדר. אנשים בסך הכול בונים חברה מאוחדת, מסודרת, בלי אבטלה, עם טכנולוגיה אדירה – ממש מזרח תיכון חדש. מה רע?! גם צורת העונש לא מובנת – נניח אנשים בנאיביות בונים מגדל כדי לעלות לשמים להילחם עם ה'. האם הוא מפחד מזה? למה צריך לבלבל ולפזר אותם כאילו באמת יש סכנה כלשהי?

כדי להבין את זה עלינו לחזור אחורה בזמן, לעולם שלפני המבול. האנושות אז הסתבכה באנרכיה טוטלית, רצח, חמס ואלימות. אחרי המבול היה ברור שצריך למצוא דרך חדשה. ואז מגיע נמרוד – מנהיג חזק וכריזמטי עם רעיון מבריק. למה אנשים חומסים ורוצחים אחד את השני – כי יש לך משהוא שאין לי. כדי למנוע את הבעיות הללו צריך לבנות חברה שלכולם יש אותו דבר, שכולם הם בעצמם די אותו דבר, כי לא האדם הפרטי הוא חשוב אלא ה"ביחד". כדי לגבש את האנשים עוד יותר צריך גם מטרה אדירה משותפת – מפעל כלל אנושי כל כך גדול שהאנשים ייוולדו כשהוא התחיל, ייבנו אותו כל החיים וימותו בטרם הושלם. מגדל שראשו בשמים.

הממצאים ארכיאולוגים מגלים שבבל היית העיר ענקית עם מקדש מפואר ששמו היה "הבית נושא את ראשו אל על" שבתחומו התנשאה מגדל עצום, שמו היה "בית יסוד שמים וארץ". המגדלים האלה, שנקראים זיקוראטים בשפה האכדית, נמצאו בהרבה מקדשים בעירק אך הזה בבל היה הגבוה והרחב מכולם. לא יודעים מתי הוא נבנה, אף אנשי הבבל העתיקה לא ידעו את זה, הקדום מבין אלה  שנמצאו נבנה עוד לפני המצאת הכתב.  סנחריב טוען שהוא הרס את המגדל כשהחריב את בבל, נבוכדנצר בנה אותו ואלכסנדר מוקדון החריב אותו סופית. על פני הזיקוראט היה תור עצום של מדרגות שבו עלו הכוהנים להיפגש עם האלים.

אך מה הבעיה כל כך חמורה בגישה הזאת, גישה כל כך קוסמת שהאנושות חוזרת אליה פעם אחר פעם במהפכות שונות שבאו לשנות הפני העולם, כמו בצרפת ורוסיה. ההיסטוריה מלמדת שיש יש כאן שתי בעיות חמורות. האחת – מחיקת ערך האדם. אם כדי להשכין שלום בינינו אני צריך למחוק את זהותי ואתה צריך למחוק את זהותך, אז למה בכלל צריך אותנו? כלם אותו דבר, כמו רובוטים, ברי תחליף מיידי. פרקי דרבי אליעזר תיאר את זה יפה: כשאדם היה נופל, מיד היו מחליפים אותו וממשיכים לעבוד, כשהלבנה הייתה נופלת היו כולם יושבים ובוכים מתי תעלה אחרת תחתיה. המפשט המפורסם של סטלין היה – אין אנשים שאין להם תחליף, כך אמר וגם עשה כשחיסל 30 מיליון איש.

מדהים שבשנת 1919 ברוסיה הוצג דגם של מגדל עצום שהיה אמור להיות בן 400 מטר ולסמל איחוד האנושות שהתפרדה בבבל, במגדל היה צריך לשבת הוועד העולמי של הפועלים ועיקרים וזרקורים עצומים היו צריכים להקרין סיסמאות על העננים. מעניין שהמגדל לא נבנה כי הוחלט לבנות במקומו בנין בגובה 420 מטר עם פסל של לנין בן 80 מטר בראשו – כל זה כדי להביס את אמפייר סטייט של ארה''ב. הרוסים פיצצו אחד הכנסיות הגדולות ושמו יסודות ושלד חלקי, אך המלחמה בלבלה את התוכניות

הבעיה השנייה מתגלית בפסוק "נעשה לנו שם". הרמב''ן אומר שכאן השורש החטא של בוני המגדל. שם מעיד על מטרה הקיום של הדבר כמו שאנחנו אומרים לשם מה. נמרוד וכל ממשיכיו מדורות האחרונים באו להשכיח מהאנושות את מטרת קיומה, שבגללה נבראה והציבו במקום זה מטרות מלאכותיות. במקום לגדל את שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם בני אדם ריכזו את כל כוחותיהם להגדיל את שם עצמם, מה שלאמיתו של דבר מאוד מהר הופך להיות עבודת העריץ, ראה ערך נפוליאון, סטלין וכו. אם קין ודור המבול איבדו את דרכם בקנאה ותאווה, דור הפלגה איבד את דרכו בחמדת כבוד עצמי.

מכאן נבין את מהות העונש. הביטוי וירד ה' מופיע עוד כמה פעמים – בהר סיני. משמעות של ירידת ה' – התגלותו לבני אדם. אתם רציתם לעלות לשמים ולהיפגש עם האלים, לעשות איתם מלחמה – אני אתגלה אליכם. וברגע שה' מתגלה – השקר שבשיטה מתפורר, כשהבורא עולם מדבר אני מרגיש שאני לא יכול להתבטל, יש מטרה שלמענה נבראתי, אני מרגיש צורך לבטא את עצמי ואת ייחודיות שלי, אי אפשר להאכיל אותי באגדות שקריות. וכשהיחידים מתחילים לחפש רוחניות, גם המשפחות והאומות מרגישות את הייחודיות שלהם. בתרגום יונתן הפסוק "הבה נרדה" מתורגם כפניה של ה' לשבעים מלאכים – הם אלה שמעכשיו יהיו שרי האומות – לתת לכל אחת דרך משלה אל האמת. יא אפשר כבר להחזיק את האומות ביחד – והאימפריה מתנפצת לממלכות קטנות, כל אחד הולך לדרכו, וכל אחד רוצה לדבר בלשונו. ממש כמו ההתפרקות של ברית המועצות ויוגוסלביה בתקופה האחרונה. האנושות יוצאת לדרך חדשה – כשכל אומה תבנה את המגדל שלה, תראה במפלתו ולאט לאט תבין שיש שם אחד שראוי להתגדל ולהתקדש בעולם.

החזרה לעצמיות נוגעת לכל אחד מאתנו. הרב קוק כותב באורות התשובה "כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכול נעשה מעורבב ומסופק. התשובה הראשית, ..., היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלוקים אל נשמת כל הנשמות". וזה גם העתיד של כל העולם כולו כמו שחוזה הנביא צפניה :"כי אז אהפוך לעמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעובדו שכם אחד" יהי רצון שנזכה לראות את זה!

A curious case of Rav Karlebach's views' 'censorship'

I was preparing a Dvar Torah for this Shabbat and looked for a story about rav Karlebach. Through this Chabad's page I've found a really interesting interview with hm from 1994, published in 1998 here. There was a really  interesting story about how rav Karlebach told Rebbe that he can't be any effective in outreaching the youth within the existing halachic bounds and how Rebbe told him that the can't allow breaching them, but will not stop rav Karlebach if he wants to do it on his own.

Two days I was writing the final version of my dvar torah (in Hebrew), and came back to the interview page to re-read the story. To my greatest surprise - it was not there. Everything around was, it is a really long interview, even the Rebbe's words "I cannot tell you to do it your way. But I can't tell you not to do it your way. So if you want to do it on your own, G-d be with you.". But the story itself - was completely censored out!

I don't know who and why did it, from the cite's about page I could not guess what part of the story made them to remove it from a twenty years old interview. Anyway, I think that censoring rav karlebach is not right and thanks to Google's webcache was able to find the original version here

Here's the original story as it appeared (the first paragraph was censored out):

So I did outreach. But I had some problems and I told the Rebbe about it. "Last night," I told the Rebbe one day, "I had one hundred people come to learn and sing with me." But in those days the Rebbe had the position that women cou ldn't sing with men .... So I told the Rebbe, "When I told them that we had to sit separately men from women, I lost 90 people, and when I told them that women couldn't sing, I lost nine more, and the one person who remained was the biggest idiot. So instead of spending two hours with people who wanted to know something about Yiddishkeit, I wasted my time on one idiot. Let's assume that it's very important that men and women shouldn't sit together. Still, this is like a manicure for Judaism, making, it super-beautiful, but if the person is having a heart attack you don't give him a manicure. So I can' t do outreach this way.

So the Rebbe said to me, "I cannot tell you to do it your way. But I can't tell you not to do it your way. So if you want to do it on your own, G-d be with you." So I split. If I had stayed, and the Rebbe had gone with what I was saying, he could have been Rebbe of the world, not just Rebbe of the Chassidim.

Update
I've figured out what happened the next day. When I accessed the page outside of my home network - the 'censored' paragraph was there! So it turns out that my ISP which gives me a filtering service blocking unappropriate content from my kids. So I've discovered that it also removes the paragraphs of test containing "bad" words. in this case the problem with the paragraph were not his views, but a word s-e-x-u-a-l-l-y in the editor's comment on his words (I omitted this comment in the citation above). I don't remember this kind of 'service' was promised to me when I subscribed. So the riddle is solved and no one actually meant to edit postfactum what Rav Karlebach thought and said.

דבר תורה לסוכות

דבר תורה שהעברתי אתמול בבית כנסת

מה הקשר בין יונה לחג הסוכות

סוכות תשע''ג מבוסס על דרשתו של ר. שלמה פישר בבית ישי

מה שואבים בשמחת בית השואבה? תוספות במסכת סוכה (נ:) עונה בהפתעה – רוח הקודש שחלה מתוך שמחה. והדמות המוכרת ששכינה שרתה עליה בשמחת בית השואבה – יונה בן אמיתי.

בכמה דקות הקרובות ננסה לראות בעזרת הרב שלמה פישר מה הקשר בין יונה, שמחת בית השואבה וחג הסוכות.

למה מנסכים מים על המזבח בחג, הרי זה לא קורבן?

רש''י בויקרא (ב י''ג) מביא שמששת ימי בראשית הובטחו המים התחתונים לקרב למזבח במלח ובניסוך המים בחג. המדרש שוחר טוב מספר על כך שביום השני המים התחתונים בכו ולא רצו להיפרד מהמים העליונים, ומדמה אותם לשתי שפחות שגדלו ביחד ועל אחת גזר המלך שלא תזוז מהארמון ועל שנייה – שתטפל במשק. בכו המים התחתונים – גם הם רצו להיות קרובים לשכינה. אבל הוטלה עליהם משימה – "כי אם הרווה את הארץ הולידה והצמיחה. ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל". מישהו צריך לעשות את העבודה היותר שחורה במקום ליהנות מזיו השכינה. אבל הקב''ה לא קיפח את המים התחתונים ונתן להם קירבה מיוחדת בניסוך המים בזכות הקרבה העצמית שלהם למען צורכים העולם.

למה דווקא בחג הסוכות מנסכים את המים?

התשובה מתחילה מהחשבון המפורסם של הגר''א שמסביר למה חוגגים את סוכות בט''ו בתשרי. והרי ענני הכבוד היו כבר מפסח, מה מיוחד בתאריך הזה דווקא? אלא שעם חטא העגל נסתלקו ענני הכבוד וחזרו רק כשהתחילו לבנות את המשכן. מתי זה קרה? ביום כיפור משה ירד, למחרת, י''א תשרי, הוא הקהיל את כולם וצוום על  מלאכת המשכן. העם הביא במשך יומיים ככתוב "והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר", י''ב וי''ג. בי''ד נטלו האומנים את החומרים ממשה ובט''ו התחילו לבנות ואז חזרו העננים. לכן לקבע הסוכות בט''ו, כך אומר הגר''א.

ידועים דברי חז''ל שענני הכבוד הם בזכות אהרון. יוצא שכל אותו זמן מאז שעשה את העגל ועננים נסתלקו היה סימן ברור לעין כל שיש כעס גדול עליו ככתוב "ובאהרון התאנף ה' מאוד". ואם אות סליחה וכפרה לכל העם הייתה נתינת הלוחות השניים ביום כיפור, אות מחילה לאהרון – הוא בחג הסוכות.

וכך ספר המדרש על איך בכלל קרה שאהרון חטא בעגל. "וירא אהרון. מה ראה? אמר אהרון: אם בונים הם אותו הסירחון תלוי בהם. מוטב שיתלה  הסירחון בי ולא בישראל. משל לבן מלך שנתגאה לבו עליו ונטל את הסייף לחתוך את אביו. אמר לו פדגוגו אל תייגע את עצמך, תן לי ואני חותך. הציץ עליו המלך. אמר וידע אני להיכן הייתה כוונתך. מוטב שייתלה סירחון בך ולא בבני.... אמר לו חייך שמכל שבטו של לוי לא נבחר לכהונה גדולה אלא אתה." כל כוונתו של אהרון הייתה להציל את עם ישראל על חשבון עצמו. לכן אולי לא מצאנו שאהרון עשה תשובה על חטא העגל, כדי שלא להחזיר את החטא על ראשם של ישראל. התשובה שהוטלה עליו היא תשובת המשקל – להחזיר את הרבים מעון, כמו שכתוב (מלאכי ב') "תורת אמת הייתה בפיהו ... ורבים השיב מעון. כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו". וזוהי דרכו של אהרון – אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.  

ר' קרליבך והרבי

זה הזכיר לי את סיפור חייו של מישהו יותר קרוב זמנינו – רב שלמה קרליבך. הוא נולד במשפחת רבנים בברלין. בצעירותו למד יום וללילה והשאיפה שלו הייתה להיות הבקי הגדול בש''ס בעולם. לאחר שמשפחתו  ברחה מהנאצים לארצות הברית הוא למד בלייקווד, הישיבה בטובה של אמריקה באותם זמנים והיה נחשב לעילוי. רבו היה ראש הישיבה רב אהרון קוטלר. עם הזמן הוא התקרב לרבי מחב''ד ונהיה יד ימינו לתקופה מסיומת. בהתחלה רב שלמה רצה להמשיך לשבת בישיבה, אך הרבי אמר לו – העולם זקוק לרבנים שיכולים לדבר עם אנשים, תפסיק לחשוב רק על מה שאתה אוהב, תתרכז יותר במה העולם צריך. רב קרליבך התחיל בקירוב רחוקים אך די מהר נתקל בבעיות. פעם, הוא מספר, הוא בא לרבי ואמר לו. אמש באו מאה איש ללמוד ולשיר איתי. כשאמרתי להם שגברים ונשים צריכים לשבת בנפרד איבדתי תשעים וכשאמרתי שנשים לא יכולות לשיר איבדתי עוד תשעה. וזה שנשאר היה די טיפש. אז במקום שעתיים עם מאה איש שרצו לדעת על יהדות בזבזתי את הזמן על טיפש אחד. אני לא יכול לקרב ככה. אז, מספר הרב קרליבך, הרבי אמר לי: אני לא יכול להגיד לך לעשות את זה בדרך שלך. אבל אני גם לא יכול להגיד לך לא לעשות את זה בדרך שלך. אז אם אתה רוצה לעשות את זה על דעתך-  ה' יעזור לך.  והרב קרליבך המשיך לבד. רבו הרב קולטר אמר שאם היה נשאר בישיבה היה לאחד הלמדנים הגדולים, אך הוא ויתר על הרוחניות האישית שלו למען לזכות את הרבים ולקרבם ליהדות.     

וזה מחזיר אותנו לעניין של הקרבה עצמית למאן הכלל של אהרון הכהן. בסוף פרשת קורח ניתנות לאהרון עשרים וארבע מתנות כהונה והפסוק אומר: "לך ולבניך ולבנותיך אתך חוק ברית מלח". אומר הרב פישר: זה מקשר אותנו לבברית שנכרתה עם המים בששת ימי בראשית. התנאי לקרבה מיוחדת של הכוהנים – שהם יתנהגו כמים התחתונים ויעסקו בזיכוי הרבים. יוצא שחג הסוכות שבו חזרו ענני הכבוד לאות מחילה לאהרון שהקריב את עצמו למען כלל ישראל – הוא זמן הכי מתאים לניסוך המים שמפסידים את קירבת השכינה כדי לקיים את העולם.

בחזרה ליונה הנביא

וזה מביא אותנו ליונה הנביא. הרי יונה מסרב ללכת לשליחות המוטלת עליו. כידוע נביא שכובש את נבואתו חייב מיתה. ואף במובן הפשוט של המילה הוא מוסר את נפשו "שאוני והטילוני לים" -  רק לא ללכת לנינווה. למה? כמאמר חז''ל שהביא רש''י -    

אמר, הגויים קרובי תשובה הם, אם אומר להם ויעשו תשובה נמצאתי מחייב את ישראל שאין שומעים לדברי נביאים. יש גם הסבר יותר פשוט שמביאו המצודות – יונה דווקא מאוד רוצה שננווה, בירת האשור, תתהפך ולא תחריב את ממלכת ישראל. בכל מקום יונה מקריב את החיים הרוחניים וגשמיים שלו כדי להציל את עם ישראל שזה עניינו של סוכות ושמחת בית השואבה. לכן אמרו בירושלמי ששרתה עליו שכינה בשמחת בית השואבה.

אם כן ראינו איך אלה שמקריבים עצמם למאן אחרים זוכים לקרבה והתעלות מיוחדת בחג הסוכות, ומה הקשר בין שמחת בית השואבה, אהרון הכהן ויונה הנביא.

אמרו האר''י, הרמח''ל ורמ''ע מפאנו שנשמת יונה בן אמיתי היא תחזור אצל משיח בן יוסף. אומר הרב פישר, לכן משיח בן יוסף הוא נלחם עם גוג בחג הסוכות כמו שנקרא בהפטרה מחר -  הואיל וזכה לנבואה בחג הסוכות. יהי רצון שנזכה לכך בקרוב! 

הלכה ומציאות

שיעור שהעברתי השבת:

הלכה ומציאות

פרשת חוקת תשע''ב

תורתינו היא תורת חיים והיא עוסקת באין ספור נושאים קשורים להבנת והגדרת המציאות. לפעמים אנחנו מוציאים בדברי חז''ל תיאור מציאות שלא תואם את הידיעות המדעיות של היום. מטרת השיעור היא לראות מספר דוגמאות לכך ולסקור שיטות שונות ביחס לסתירה הזאת וביחס למעמד ההלכות הקרושות לנושאים הללו.

כמה דוגמאות של דברי חז''ל בהלכה שלא תואמות את הכרתינו של המציאות

שו’’ע  אה’’ע ד, יד: האשה שהיה בעלה במדינת הים ושהה שם יותר מי''ב חודש וילדה אחר י''ב חודש - הולד ממזר, שאין הולד שוהה במעי אמו יותר מי''ב חודש. רמ''א: אבל תוך י''ב חודש אין לחוש דאמרינן שאישתהי כל כך במעי אמו

מבחינה מדעית לא קיים הריון של 12 חודש, לכן וולד כזה לא בא מבעל

תלמוד בבלי מסכת נדה דף לא עמוד ב

ואמר רבי יצחק אמר רבי אמי: אין אשה מתעברת אלא סמוך לוסתה, שנאמר +תהלים נא+ הן בעון חוללתי. ורבי יוחנן אמר: סמוך לטבילה, שנאמר +תהלים נא+ ובחטא יחמתני אמי.


היום אנחנו יודעים שרק אחת הדיעות נכונה 

קביעת אבהות ע''י בדיקת דם

שער-עוזיאל ח''ב שער מ א, ח: כל מקום שאין שורת הדין מחייבת האב למזונות ילד זנונים אין סומכים על בדיקה מדעית שלדם הילד בדימיונו לזה של אב, שכן קבלה מרז''ל שלושה שותפים באדם הקב''ה אביו ואמו, אביו מזריע הלובן וכו', אמו מזרעת האודם וכו' והקב''ה נותן בו רוח ונשמה (נדה לא). ואם כן דמו של הולד בא לו מאמו ולא מאביו. … כל בדיקה מדעית מתבטלת נגד קבלתם הנאמנה של רז''ל שכל דבריהם נאמרו ברוח הקודש.

מבחינה מדעית דם כמו השאר תאי הוולד נורש משני הוריו.  בדיקת רקמות היום יכולות לשלול אבהות בסבירות יותר מ99    אחוז 

הריגת כינים בשבת ואכילת תולעים בפירות

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קז עמוד ב

דתניא, רבי אליעזר אומר: ההורג כינה בשבת - כהורג גמל בשבת. מתקיף לה רב יוסף: עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בכינה, דאינה פרה ורבה. אבל שאר שקצים ורמשים דפרין ורבין - לא פליגי. ושניהם לא למדוה אלא מאילים, רבי אליעזר סבר: כאילים, מה אילים שיש בהן נטילת נשמה - אף כל שיש בו נטילת נשמה. ורבנן סברי: כאילים, מה אילים דפרין ורבין - אף כל דפרה ורבה. אמר ליה אביי: וכינה אין פרה ורבה? והאמר מר: יושב הקדוש ברוך הוא וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים! - מינא הוא דמיקרי ביצי כינים.

שולחן ארוך שט'ז, ט':פרעוש... אסור להורגו ...אבל כינה מותר להרגה

משנה ברורה לח: … לאפוקי כינה דאינה באה מזכר ונקבה אלא באה מן הזיעה, אבל פרעוש אע''פ שגם היא אינה פרה ורבה מ''מ כיון שהויתה מן העפר יש בה חיות כאילו נברא מזכר ונקבה.

שולחן ערוך יורה דעה סימן פד

ד. תולעים הגדלים בפירות, בתלוש, מותרים. שלא אסרה תורה אלא שרץ השורץ על הארץ. במה דברים אמורים, שלא פירשו מן הפרי. אבל פירשו מן הפרי, אפילו לא הגיע לארץ אלא שמת באויר קודם שהגיע לארץ, ואפילו לא פירש כולו מהפרי אלא מקצתו, או שלא פירש אלא על גבי הפרי או על הגרעין שבתוכו, או שפירש מפרי לפרי, אסור.

ט''ז. כל תולעים הנמצאים בבהמה, בין שהם בין עור לבשר בין שהם במעיה, אסורים. והנמצאים בדגים

במעיהם, אסורים; בין עור לבשר או בתוך הבשר, מותרים.

ט"ז על שולחן ערוך יורה דעה סימן פד סעיף טז

(כא) במעיהם אסורים. - דמעלמא אתו ונכנסו דרך חוטמו בשעה שהדג ניים:

(כב) הגדלים בבשר. - ... ע"כ התולעים שגדלים בהם ג"כ מותרים אם לא שבאו מעלמא להם ומ"ה גם הגדלים בבשר לאחר שחיטה מותרים:

ההחל ההמאה התשע עשרה מוכסם מדעית שבעל חיים נולד רק מבעל חיים אחר, לכן מקורם של תולעים תמיד בחוץ לדג, וגם כינים לא נולדים מזעה, אלא מאמא

רב רצון ערוסי: לדעת מהרי"ק, כיוון שבימינו יודעים שהכנים פרים ורבים מזכר ונקבה, ההורגם בשבת חייב מיתה אם הזיד, וחטאת אם שגג.

π

משנה מסכת עירובין פרק א

[ה] היתה של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח:

משנה ברורה סימן תרלד ס"ק ד

(ד) ז' על ז' - וחוט סובב [ד] כ"ט טפחים ושני חומשים נוכל לרבע בתוכה ז' על ז'. וה"ה כשעושה בת חמש זוית או יותר בעינן שיהא בה כדי לרבע ז' על ז':

רב דסברג, על פרשת דרכים של הלכה ומציאות

תהיה רשאי לשבת בסוכה עגולה שהקיפה 29.4 טפחים, ולהניח שבתוך סוכה זאת אפשר לרבע ריבוע שמידותיו 7 על 7 טפחים, אף שבמציאות המעגל החוסם ריבוע של 7 של 7 הוא 31.1. הוא למדת שהתורה קדמה לעולם. לא היא תלויה בחוקי הטבע אלא חוקי הטבע תלויים בה.  

שער הציון על משנה ברורה סימן תרלד ס"ק ד

בית יוסף, דהא בעינן שיעור ז' על ז' במרובע, ובכל מרובע יש באלכסונו שני חמשין יותר, ועל כן באלכסונו של שבעה טפחים הוא עשרה טפחים פחות חמש, וכל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו ג' טפחים, נמצא כ"ט טפחים ושני חמשין. ועיין בפרק קמא דערובין בפירוש המשנה להר"מ דיבור המתחיל היתה:

רמב"ם על משנה מסכת עירובין פרק א משנה ה

[ה] צריך אתה לדעת שיחס קוטר העיגול להקפו בלתי ידוע, ואי אפשר לדבר עליו לעולם בדיוק, ואין זה חסרון ידיעה מצדנו כמו שחושבים הסכלים, אלא שדבר זה מצד טבעו בלתי נודע ואין במציאותו שיודע. אבל אפשר לשערו בקירוב, וכבר עשו מומחי המהנדסים בזה חבורים, כלומר לידיעת יחס הקוטר להקיפו בקירוב ואופני ההוכחה עליו. והקירוב שמשתמשים בו אנשי המדע הוא יחס אחד לשלשה ושביעית, שכל עיגול שקוטרו אמה אחת הרי יש בהקיפו שלש אמות ושביעית אמה בקירוב. וכיון שזה לא יושג לגמרי אלא בקירוב תפשו הם בחשבון גדול ואמרו כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח, והסתפקו בזה בכל המדידות שהוצרכו להן בכל התורה.

האם הלכה חייבת להיות עקבית

רמב''ם הל' קידוש החודש

פרק ט':א  שנת החמה--יש מחכמי ישראל שהוא אומר שהיא שלוש מאות חמישה ושישים יום ורביע יום, שהוא שש שעות; ויש מהן שהוא אומר שהיא פחות מרביע היום.  וכן חכמי יוון ופרס, יש ביניהן מחלוקת בדבר זה.

למעשה לענין ברכת החמה וברכת הגשמים נוהגים אליבא דשמואל, ולענין עיבור השנים אליבא דרב אדא. ועל שניהם מברכים בשם ומלכות. בשנת תש''ע לפע שמואל חלה תקופת ניסן בכ''ד ניסן, לפיו לא חגגנו את הפסח בחודש האביב.

לימוד חוכמה מאומות העולם

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פה עמוד א

ומנלן דהא דקים להו לרבנן (דחמשא בשיתא) מילתא היא? דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב +דברים יט+ לא תסיג גבול רעך [אשר גבלו ראשונים] - גבול שגבלו ראשונים לא תסיג. מאי גבלו ראשונים? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: (מאי) דכתיב +בראשית לו+ אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ; אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו? אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ שהיו אומרים: מלא קנה זה - לזית, מלא קנה זה - לגפנים, מלא קנה זה - לתאנים, וחורי - שמריחים את הארץ, וחוי - אמר רב פפא: שהיו טועמין את הארץ כחויא.

רש"י גבול רעך - ליטע סמוך למיצר, להכחיש קרקעו כשיעור אשר גבלו הראשונים, ומי הם ראשונים - אמוריים וחויים, שהיו בקיאים בכך, כדאשכחן בבני שעיר.

האם חז''ל הסתמכו על ידע מדעי והאם זה משנה

רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק יז

וטעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים, אבל הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו, ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותו נביאים בין שחברו אותם גוים, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמתתו בראיות שאין בהם דופי אין סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו אלא על הראייה שנתגלתה והטעם שנודע.

מורה נבוכים ג, י''ד: חכמת הלימודים הייתה בזמנים ההם חסרה, ולא דברו בזה מפני היותם מקבלים הדברים ההם מנביאים, אלא מצד היותם חכמי הדורות ההם או מאשר שמעו מחכמי הדורות ההם.

רבינו אברהם בן הרמב"ם, מאמר על אודות דרשות חז"ל לא נתחייב מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם, לשלימות תכונתם בפירוש התורה ובדקדוקיה ויושר אמריהם בביאור כלליה ופרטיה, שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה, [ולהאמין] אותן כאשר נאמין אותן בפירוש התורה

שאלות ותשובות מהר"ם שיק, אבן העזר, תשובה ז והנה לפי הנראה לי דהדברים דלא קבלו חכז"ל מהלממ"ס אלא שאמרו כן לפי סברתן ובדבר שאינו מקובל ואין לו שורש בתורתינו אלא עפ"י החקירה והנסיון קשה להכריע.  וכמה פעמים הכריעו חכמים עפ"י השכל שהדבר הוא כך והדור הבאים אחריהם השכילו יותר בדבר זה וחלקו על הדיעה הראשונה וכל דבר שמסכימים עליו עפ"י הנסיון א"א להחליט הדבר אלא עפ"י הרוב

רב הירש, מכתב לרב ווכסלר:  חכמי דת האלקי' ומקבלי ומוסרי ומורי תורותיו חוקיו מצותיו ומשפטיו היו חז"ל, ולא חכמי הטבע, וההנדסה והתכונה והרפואה ביחוד, רק לפי הצריך להם לידיעת ושמירת ועשית התורה, ולא מצינו שנמסרו להם ידיעות האלה מסיני. ... כן חז"ל בדברים וענינים האלה. גדוליהם ידעו כל החכמות והמדעים כפי אשר מוסכם היה בזמניהם לאמת, ועמדו בזה בשוה על במתי החכמה והמדע עם כל שאר גדולי החכמים באו"ה ...  ומצינו שחז"ל בעצמם ובכבודם שמו חכמת או"ה בדברים הטבעיים שוה בשוה עם חכמתם, ובשאלתם עם מי האמת בענין מה שנחלקו חכמי או"ה עם חכמתם לא סמכו על קבלה שהיתה בידם אלא על סברא. ולא עוד, אלא שנתנו כבוד לדעת חכמי או"ה לאמר שנראה דבריהם מדברינו, כמו בהלוך החמה ביום ובלילה בפ' מי שהיה בפסחים, שחכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, וחכמי או"ה אומרים: ביום למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע, ואמר רבי: ונראה דבריהן מדברינו. וזה לענ"ד הוכחה ברורה למה שאמרנו 

חזון איש, או''ח קלח,ד במה שהקשו על תקופת שמואל דאינה בדקדוק - יש לומר דמצינו כיוצא בזה בריבוע יותר על העיגול ובאלכסונא תרי חומשא, דזהו בכלל שיעורין, וניתנה ההלכה לחשוב בקירוב. שלא ניתנו המצוות אלא לצרף הבריות ולדקדק בצוואתי יתברך לקבלת מלכותו יתברך, וגם לקיים חכמת התורה הכלולה בכל דיני המצווה ולסוד הפנימיות. וכל הני אינו מפסיד אם הקביעות של גבולי הצמצום יהי בקירוב, כדי שיוכלו לקיים מצוות המעשיות אף חלושי הדעת

מכתב מאליהו, ד, עם. 356 כי את הלכה ידעו חז''ל בקבלה מדורי דורות, ... אבל בענין הסברים הטבעיים לא ההסבר מחייב את הדין אלא להיפך, הדין מחייב ההסבר, והטעם  המוזכר בזמרא אינו הטעם היחידי האפשרי בעניין, ואם לפעמים נתנו הסברים שהם לפי הטבע שבימיהם חובה עלינו לחפש הסברים אחרים שבהם יתקיים הדין על מכונו לפי ידיעת הטבע שבימינו

רב אהרון פלדמן, מכתב תומך בחרם ספריו של ר. סליפקין

..., the source of all the knowledge of the Sages is either from Sinaitic tradition (received at the Giving of the Torah) or from Divine inspiration. ... Furthermore, the Talmud is not a mere compilation of the sayings of wise men; it is the sum total of Torah- she-be-al-peh, the Oral Torah which is the interpretation of the Written Torah. It is, then, the word of G-d,... . It is therefore inconceivable, to these opinions, that G-d would have permitted falsities to have been transmitted as Torah She-be-al-peh and not have revealed His secrets to those who fear Him.

R. Yosef Shalom Eliashiv, a signatory to the ban, was asked: if he considers Slifkin’s approach wrong how could so many earlier authorities have held it? He answered: “They were permitted to hold this opinion; we are not.”

רב אריה כרמל, חופש לפרש

But in fact the contrary is true. Rambam’s principle is ignored, for the most part it

is not even known. A good deal of Orthodox education at the present time teaches that

whatever the Talmudical Sages assert, in halacha and in aggada, is literally and factually

true, and that it is part of our duty as Jews to believe this. There is no doubt that this

viewpoint is attractive. It is simpler, and if discrepancies do appear, they can usually be

dealt with by assuming that “nature has changed.”

The difficulty is that maintaining this viewpoint depends on  the ability of the

educators to isolate their students from all contact with modern science. In the world in

which we live, it seems less and less likely that this will be successful.

דינמיות של הלכה במציאות משתנה

הרב דיכובסקי, תחומין ל''א:

במידה מסוימת יש לראות גם את המנהג הרווח בציבור כיום כעובדה שיש להתחשב בה מבחינת ההלכה. אמנם מצד דין תורה אישה אינה יורשת את בעלה ובנות אינן יורשות את אביהן. אולם מזה שנים רבות נוצרה פרקטיקה בבתי דין, שלפיה האישה והבנות מתנות את חתימתן לסמכות בית דין, הסכמת היורשים לפי דין תורה להקנות להן חלק זהה המתאים לחוק האזרחי וכך נותנים צווי ירושה. … ואכן באלפי תיקי ירושה שבהם דנתי במשך 33 שנותיי כדיין בביה''ד האזורי ובביתה''ד הגדול - כולל תיקים של משפחות חרדיות מובהקות שבהן גדולי תורה - החלוקה התבצעה באופן שהאישה או הבנות קבלו חלק מלא לפי החוק האזרחי בהסכמת הצדדים.

בבא מציעה נ''ט:

יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ? עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא! מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטות. אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני 

סיכום:

יש כמה גישות עקרוניות לסתירות בין תיאור מציאות בדברי חז''ל לבין הידיעות המבוססות מדע ניסיוני היום. הגישה הרציונלית שמופיעה גם בגאונים, גם בראשונים וגם באחרונים אומרת שחז''ל למדו את חוקי הטבע על בסיס הידיעות המדעיות המתקדמות של זמנם בהרבה מאוד מקרים ופסקו הלכה לפי עקרונות הלכתיים שערבו במסורת וידיעת המציאות המקובלת. ראוי לציין שגם היום פוסקים רבים לומדים את הנושאים המתחדשים המדע וטכנולוגיה אצל מדענים ואז ניגשים לפסיקה. לפי הגישה הזאת יש מקום לדון בשינוי הלכה במקומות שבהם ידיעת המציאות שלנו שונה מזאת של חז''ל – וזאת בהתאם לנורמות קביעת הלכה מקובלות.

שיטה נוספת היא שאת כל ההלכות קיבלו חז''ל   במסורת ואף שהטבע נראה לנו אחרת אין שום מקום לשינוי ההלכה. לשיטה הזאת יש צורך להסביר את המחלוקות הרבות סביב קביעת ההלכה בתלמוד, שהרי אם יש מסורת אין מקום לוויכוח.

עוד גישה שדגלו בה מספר גדול של גדולי הדור האחרון היא שכל מה שכתוב בחז''ל – אמת גם מילולית וגם עובדתית. יש קושי לא מבוטל להתאים את השיטה הזאת גם לדברי חז''ל עצמם, גם לאותם ראשונים ואחרונים שכתבו בפירוש אחרת. לשיטה הזאת כנראה שורשים קבליים והיא מתאפיינת בתמונה אחידה ושלימה של עולמם של חז''ל, דבר שמצד אחד מושך את הלב ולא מעורר ספיקות בדברי חז''ל, אך מצד השני התמימות שבשיטה דורשת הסברים רבים בלימוד בוחן.

An interesting article comparing death's reasons in the last 200 years

How we die (in one chart):

'via Blog this'

A few very good explanations on Flame, and its relation to Stuxnet

I've found a number of very good articles explaining the Flame worm, including the required background.

Here's a very good explanation about Flame and hash collisions

Here's a little bit deeper insight into Flame.

Finally, linking Flame, Duqu and Stuxnet
Back to Stuxnet: the missing link - Securelist: Two weeks ago, when we announced the discovery of the Flame malware we said that we saw no strong similarity between its code and programming style with that of the Tilded platform (http://www.securelist.com/en/analysis/204792208/Stuxnet_Duqu_The_Evolution_of_Drivers) which Stuxnet and Duqu are based on. Flame and Tilded are completely different projects based on different architectures and each with their own distinct characteristics. For instance, Flame never uses system drivers, while Stuxnet and Duqu’s main method of loading modules for execution is via a kernel driver. But it turns out we were wrong. Wrong, in that we believed Flame and Stuxnet were two unrelated projects. Our research unearthed some previously unknown facts that completely transform the current view of how Stuxnet was created and its link with Flame.

The toughest animal on Earth

http://www.bbc.co.uk/nature/12855775

The simplest way to download the whole site

I needed to get the source of some android library source that I did not find in GitHub. I found it on some other mirror site and wanted to download the whole site as it is not zipped there. The easiest was to use wget:

wget -mk http://mirror.yongbok.net/pub/linux/android/repository/external/chromium/

As I run on Windows I got wget for Windows from here

The advice seen here

Update:
after running this command I've discovered that it downloaded MUCH more than I asked it to do - basically the WHOLE site. So I'll check more how to limit the download only to the part I've speicified.

Following the LinkedIn leaked passwords - how to store your passwords securely

I've encountered a really good article summarizing the topic of passwords storage in the the application in a secure way:
http://throwingfire.com/storing-passwords-securely/

A few ideas I liked from it:
* Salting the password before hashing it is a must for securing the passwords
* For a proper protection against brute force:

• Ask users to use longer passwords, using numbers and special chars in a short ones gives nothing.
• Use adaptive key derivation functions or at least make many rounds of hashing before storing the digest. Attackers will have to spend so much processing power to try the brute force that it will become impractical
• And using an exponential back off in case of failed login attempts will also prevent brute force guessing against your site.

For more details - read the article, it is really good

View android source code in eclipse

Recently I've been reading a lot of Android source code. Found this quite useful:

View android source code in eclipse - Mobile Cloud, 浮云:

Just takes a long time to download...